העולם הזה לא הוגן. אנחנו (בנות המין היפה- ככה קוראים לנו) צריכות לטרוח שעות בהסרת שיער למינן, במתיחות קמטים וניתוחים פלסטיים. מה עשינו רע, מה?
ושלא תעיזו למכור לי את השטות הזו עם אדם וחווה- שהיא התפתתה לנחש. לא קונה את זה. אני מוכנה לחתום על זה שמי שכתב את הסיפור המונפץ הזה היה גבר נבגד ומתוסכל שמישהי לא נתנה לו...וכולנו יודעות כמה כאלה יש היום- אחרי שהעולם הקוסמטי נפתח גם בפני גברים- אז תארו לכם מה היה לפני 5000 ומשהו שנה.
בכל אופן, חזרה לימים האומללים של זמנינו. מסתבר, שנוסף על כל הצרות הגנטיות שמלוות אותנו בחיינו, יש צרה נוספת. עובדה מדעית שגורמת לי להאמין שאותו גבר נבגד מהסיפור למעלה הוא לא אחר מאשר אלוהים- כי אם לא, אני לא רואה כל סיבה להעניש אותנו ככה.
מבירור קצר שערכתי, מסתבר שלגברים ונשים יש עור שונה. תאי העור הגבריים צמודים אחד לשני ואין בניהם מרווחים- ממש חברים טובים, לעומת תאי העור הנשיים בינהם קיימים מרווחים דמויי מעוינים. ככל הנראה העניין קשור לעובדה המאפיינת גברים בכלליות- הם יצורים תלותיים מאוד, לא ממש מסתדרים לבד, כנראה שגם אמא של התאי עור קונה להם תחתונים עד גיל 40.
אבל נחזור לענייניו. העובדה שתאי העור הנשיים נראים כך מאפשרת לשומן לחדור מבעד לעור בנק' מסוימות ולהפוך לתופעה מוכרת ושנואה העונה לשם – צלוליט. נהדר, נכון? ממש לא. אבל מה שכן נהדר זו העובדה שניתן להילחם בזה או יותר נכון- להשמיד את זה!
תהליך ההשמדה הזה נקרא שאיבת שומן- והוא כבר מזמן לא מילה גסה.
קודם כל כדאי להפנים שאיבת שומן היא לא תחליף לדיאטה. למעשה, היא יעילה רק באזורים שבהם הספורט נכשל- ירכיים, קרסוליים, מותניים וכו'...
נתון מעודד במעט, אם כי לא רלוונטי לצעירנו בסופו של עניין, הוא שאני נולדים עם כמות מסוימת של תאי שומן בגוף, והיא נשמרת לאורך כל חיינו. מה שמשתנה היא כמות השומן בכל תא.
באזורים בהם מצטבר שומן שלא ניתן לסלק בעזרת ספורט, מבצעים שאיבות שומן. אם הייתם מרוכזים כבר הבנתם בוודאי ששאיבת תאי השומן- כלומר הוצאתם מהגוף, מבטיחה שלא יהיה יותר שומן באזור הזה, כי כמו שאמרנו תאי שומן לא מתרבים רק גדלים. כמובן שבשום אופן לא יוציאו לכם את כל השומן מאותו איזור, אבל ידללו אותו בצורה משמעותית. כל זה מסביר את העובדה שלפעמים אנשים שעברו ניתוח לשאיבת שומן, וממשיכים לזלול, מתלוננים על הצטברות שומן במקום אחר בגוף. השומן פשוט מחפש מקום אחר לגור בו. וכמה נוח לפלסטיקאים, שמקבלים עוד מקום לשאוב ממנו. מה שתומך בתיאוריה שלי שאלוהים הוא פלסטיקאי? לא תמיד מוצלח, אבל פלסטיקאי.
אז מן הסתם אי אפשר לעשות ניתוח כזה ולצפות שהוא ישנה את מידות גופכם לחלוטין, אבל כן אפשר לעשות אותו באזור שלא משנה מה תעשי לו, הוא לא יוקטן.
שאיבת שומן, דרך אגב, מתאימה גם לגברים. במיוחד לכאלה עם חזה בולט שנראה נשי.
ניתוחים שכאלו, לגברים ולנשים, אפקטיביים במיוחד לפני גיל 40, בו העור מתחיל להיות גמיש פחות.
וצלקות? תשכחו מזה. היום הניתוח נעשה עם צינורית מיוחדת בקוטר של ס"מ או פחות, תלוי באזור הניתוח, והחתך שעושה המנתח קטם כמו הצינורית כך שכמעט ואין זכר- מלבד ירכיים צרות יותר...
בשורה התחתונה- צריך להפסיק לפחד מזה. את האף אנחנו רצות לתקן, אבל החלקים המעצבנים באמת הם אלה שמונעים מאיתנו ללבוש את הג'ינס מהתיכון, לא ככה?
ושלא תעיזו למכור לי את השטות הזו עם אדם וחווה- שהיא התפתתה לנחש. לא קונה את זה. אני מוכנה לחתום על זה שמי שכתב את הסיפור המונפץ הזה היה גבר נבגד ומתוסכל שמישהי לא נתנה לו...וכולנו יודעות כמה כאלה יש היום- אחרי שהעולם הקוסמטי נפתח גם בפני גברים- אז תארו לכם מה היה לפני 5000 ומשהו שנה.
בכל אופן, חזרה לימים האומללים של זמנינו. מסתבר, שנוסף על כל הצרות הגנטיות שמלוות אותנו בחיינו, יש צרה נוספת. עובדה מדעית שגורמת לי להאמין שאותו גבר נבגד מהסיפור למעלה הוא לא אחר מאשר אלוהים- כי אם לא, אני לא רואה כל סיבה להעניש אותנו ככה.
מבירור קצר שערכתי, מסתבר שלגברים ונשים יש עור שונה. תאי העור הגבריים צמודים אחד לשני ואין בניהם מרווחים- ממש חברים טובים, לעומת תאי העור הנשיים בינהם קיימים מרווחים דמויי מעוינים. ככל הנראה העניין קשור לעובדה המאפיינת גברים בכלליות- הם יצורים תלותיים מאוד, לא ממש מסתדרים לבד, כנראה שגם אמא של התאי עור קונה להם תחתונים עד גיל 40.
אבל נחזור לענייניו. העובדה שתאי העור הנשיים נראים כך מאפשרת לשומן לחדור מבעד לעור בנק' מסוימות ולהפוך לתופעה מוכרת ושנואה העונה לשם – צלוליט. נהדר, נכון? ממש לא. אבל מה שכן נהדר זו העובדה שניתן להילחם בזה או יותר נכון- להשמיד את זה!
תהליך ההשמדה הזה נקרא שאיבת שומן- והוא כבר מזמן לא מילה גסה.
קודם כל כדאי להפנים שאיבת שומן היא לא תחליף לדיאטה. למעשה, היא יעילה רק באזורים שבהם הספורט נכשל- ירכיים, קרסוליים, מותניים וכו'...
נתון מעודד במעט, אם כי לא רלוונטי לצעירנו בסופו של עניין, הוא שאני נולדים עם כמות מסוימת של תאי שומן בגוף, והיא נשמרת לאורך כל חיינו. מה שמשתנה היא כמות השומן בכל תא.
באזורים בהם מצטבר שומן שלא ניתן לסלק בעזרת ספורט, מבצעים שאיבות שומן. אם הייתם מרוכזים כבר הבנתם בוודאי ששאיבת תאי השומן- כלומר הוצאתם מהגוף, מבטיחה שלא יהיה יותר שומן באזור הזה, כי כמו שאמרנו תאי שומן לא מתרבים רק גדלים. כמובן שבשום אופן לא יוציאו לכם את כל השומן מאותו איזור, אבל ידללו אותו בצורה משמעותית. כל זה מסביר את העובדה שלפעמים אנשים שעברו ניתוח לשאיבת שומן, וממשיכים לזלול, מתלוננים על הצטברות שומן במקום אחר בגוף. השומן פשוט מחפש מקום אחר לגור בו. וכמה נוח לפלסטיקאים, שמקבלים עוד מקום לשאוב ממנו. מה שתומך בתיאוריה שלי שאלוהים הוא פלסטיקאי? לא תמיד מוצלח, אבל פלסטיקאי.
אז מן הסתם אי אפשר לעשות ניתוח כזה ולצפות שהוא ישנה את מידות גופכם לחלוטין, אבל כן אפשר לעשות אותו באזור שלא משנה מה תעשי לו, הוא לא יוקטן.
שאיבת שומן, דרך אגב, מתאימה גם לגברים. במיוחד לכאלה עם חזה בולט שנראה נשי.
ניתוחים שכאלו, לגברים ולנשים, אפקטיביים במיוחד לפני גיל 40, בו העור מתחיל להיות גמיש פחות.
וצלקות? תשכחו מזה. היום הניתוח נעשה עם צינורית מיוחדת בקוטר של ס"מ או פחות, תלוי באזור הניתוח, והחתך שעושה המנתח קטם כמו הצינורית כך שכמעט ואין זכר- מלבד ירכיים צרות יותר...
בשורה התחתונה- צריך להפסיק לפחד מזה. את האף אנחנו רצות לתקן, אבל החלקים המעצבנים באמת הם אלה שמונעים מאיתנו ללבוש את הג'ינס מהתיכון, לא ככה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה